<h1>אהל מועד שער ראשית חכמה דרך ד'</h1>
<h2>דף פה:</h2>
האוהב לא ישכח דבר לעשותו והירא לא יעשה דבר ממה שהוזהר מעשותן, העונשין נחלקו ליו"ד דרכים וכולן מפורשין באורך ביסוד הר' ר' יונה ז"ל ואכתבם בקצרה אמרו חמור דברי סופרים, ועשה של תורה חמור יותר, אך דרך יש אשר בו חמור יותר דבר שהוא מדבריהם וזהו שאמרו [עירובין כ"א ע"ב] העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ב'גמ"ע שהיא העבודה שיש שכר על העבודה ויש שכר לנזהר מהעבירות כמו שאמרו ליראי ה' ולחושבי שמו זה שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה. ג'גלאו הניתק לעשה כגון לא תקח האם על הבנים וכל כיוצא בזה אין לוקין עליו בידי בית דין ואעפ"כ יש מהן שעונשן גדול כגון גזל שהרי בדור המבול נאמר כי מלאה הארץ חמס. ד'גלאו שאין בו מעשה והוא חמור מלאו הנתק לעשה ושבועה אע"פ שאין בה מיתת ב"ד ענשם חמור מהרבה עבירות שיש בהן מיתת בית דין. ה'גלאו שיש בו מעשה ולוקין עליו ומי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו פת שעורין עד שכריסו נבקעת. ו'גחומר מיתה בידי שמים. ז'גחומר הכרת והוא אפי' לזרעו שנ' ערירים ימותו וחיוב מיתה הוא שימותו קודם ששים כמתי מדבר וחיוב כרת שימות קודם חמשים. ח'גד' מיתות ב"ד. ט'גחומר העבירות שיהרג עליהם ולא יעבור והם ע"ז ג"ע ש"ד. יו"דגחומר העבירות אשר אין לעושיהם חלק לעוה"ב כמינין ואפקורסין ואוכל נבילות להכעיס ופי' דבר זה שיקח מן הנבלה אע"פ שיש לפניו מן השחוטה שזה מרד וענין האפיקורוס הוא איש אשר אינו נוהג מורא בת"ח והפורש מדרכי ציבור הוא בכלל עונש הכתות שזכרנו ופי' ענינו כי בהתאסף הציבור לעשות מצוה פורש מהם ובדרך התשובה פי' בזה פי' אחר.
